המילה "הוספיס" מעוררת אסוציאציות קשות של אנשים סובלים על ערש דוויי. אבל האחות גלית זגר וד"ר אלון קרני מיחידת הוספיס בית במחוז דרום של כללית מצליחים להישאר חיוביים גם בסיטואציות הכי קשות שאפשר לתאר. הם אמנם מלווים את המטופלים שלהם בדרך לרגעיהם האחרונים, אבל כשנקשיב להם נגלה שיש גם לא מעט סיפוק בעבודה. הם מקלים על הסבל של החולים, תומכים במשפחות, וגם עדים לסגירות מעגל מרגשות ולרגעים משמעותיים של השלמה ופיוס. לפעמים הם גם צוחקים עם המטופלים עד דמעות. אז איך עבודה כזו משפיעה עליהם? איך החיכוך המתמיד עם המוות משנה אותם כמטפלים וכבני אדם? בואו לשמוע שיחה עם מטפלים שמתעקשים להעניק משמעות לכל שניה של המטופלים.
המילה "הוספיס" מעוררת אסוציאציות קשות של אנשים סובלים על ערש דוויי. אבל האחות גלית זגר וד"ר אלון קרני מיחידת הוספיס בית במחוז דרום של כללית מצליחים להישאר חיוביים גם בסיטואציות הכי קשות שאפשר לתאר. הם אמנם מלווים את המטופלים שלהם בדרך לרגעיהם האחרונים, אבל כשנקשיב להם נגלה שיש גם לא מעט סיפוק בעבודה. הם מקלים על הסבל של החולים, תומכים במשפחות, וגם עדים לסגירות מעגל מרגשות ולרגעים משמעותיים של השלמה ופיוס. לפעמים הם גם צוחקים עם המטופלים עד דמעות. אז איך עבודה כזו משפיעה עליהם? איך החיכוך המתמיד עם המוות משנה אותם כמטפלים וכבני אדם? בואו לשמוע שיחה עם מטפלים שמתעקשים להעניק משמעות לכל שניה של המטופלים.